פסק-דין בתיק עב"ל 461-09

השופטת רונית רוזנפלד

1.      תביעתו של המערער להכרה באוטם שריר הלב בו לקה לטענתו ביום 9.4.01, כתאונה בעבודה, נדחתה על ידי בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר; בל 1815-02). על פי קביעת בית הדין, האוטם אירע במועד קודם לא ידוע, על רקע מצב רפואי קודם, ולא הוכח כי המערער לקה בו עקב אירוע חריג שאירע לו בעבודתו. על כך הערעור שלפנינו.

2.       הרקע העובדתי, על פי החלטת בית הדין האזורי, שניתנה על יסוד הסכמת הצדדים, הינו כדלקמן:

א.  המערער, יליד שנת 1953, עובד חברת החשמל בתחנת הכוח מאור דוד בחדרה, בתפקיד תורן ראשי משמרת.

ב.   ביום 09.04.01 ("יום האירוע") בשעה 09:30 לערך, עבד המערער כתורן ראשי ביחידת ייצור החשמל. במהלך המשמרת אירעה בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון תקלה טכנית שגרמה להפרעות חשמל ניכרות ברשת הארצית. כתוצאה מהתקלה אירעה הפרעה קשה ומשמעותית במערכת היחידות והוויסות החדשה של יחידה 5 ו-6 בתחנת הכוח.

ג.   מאחר שהמערער חשש מהשלכות התקלה ומקריסת מערכת החשמל האזורית במהלך המשמרת, הוא נבהל, התרגז והרגיש בלחץ נפשי חריג עקב התקלה.

בשל חומרת העניין ובהילותו יצא המערער מחדר הפיקוד בריצה מהירה לחפש אחר מהנדס המשמרת, על מנת ליידע אותו לגבי מצב החירום. בגמר הטיפול בתקלה וייצוב היחידות חש ברע, הזיע הזעה ניכרת, חש בצרבת חריפה וכאבים בחזה עם הקרנה ליד שמאל.

ד.  בהיות האירוע כפי שתואר אירוע חריג בעבודת המערער מינה בית הדין האזורי   את המומחה היועץ הרפואי דר' פרידמן על מנת שיחווה דעתו בעניין הקשר הסיבתי בין האירוע  מצבו הרפואי של המערער.

השתלשלות ההליכים ופסק הדין של בית הדין האזורי

3.      המומחה דר' פרידמן קבע בחוות דעתו מיום 11.9.03, כי המערער סבל מתעוקת לב בלתי יציבה, שאין לה קשר סיבתי רפואי עם האירוע בעבודה. על פי חוות הדעת, הכאבים בהם חש המערער הופיעו ימים אחדים לפני אשפוזו בבית החולים ביום 10.4.01, ומכאן שמדובר בתהליך שאין לו קשר עם האירוע. כמו כן ציין המומחה כי ניתן לאתר אצל המערער מספר גורמי סיכון: היפרליפידמיה, מלווה בכולסטרול גבוה וטריגליצרידים מוגברים, יתר לחץ דם ועישון כבד. הגורמים הללו, בשילוב עם הסיפור המשפחתי, גילו ומינו של המערער, גרמו, על פי קביעת דר' פרידמן, לחשיפה ניכרת ללקות בטרשת עורקים בכלל ובאירוע לבבי חריף בפרט (תעוקת לב בלתי יציבה או אוטם שריר הלב). המומחה הצביע בחוות דעתו על צינתור שעבר המערער ב- 16.4.01, בו נמצאה חסימה קשה של מעל 70% בעורק הכלילי הראשי, ובנוסף חסימה קשה של העורק הכלילי הימני וכן העורק הכלילי השמאלי. המומחה היה סבור, בהתחשב בממצאים אלה, כי בגופו של המערער היו ממצאים פתולוגיים שהעידו על מחלה טרשתית קשה. על פי חוות הדעת ניתן לשלול בוודאות כל השפעה של אירוע בעבודה על פרוץ המחלה.

4.      בתשובות לשאלות הבהרה מיום 14.2.05 שב דר' פרידמן והדגיש העדר סמיכות זמנים בין האירוע בעבודה לבין מועד הופעת האוטם, כפי שבא ליד ביטוי בתלונות המערער על כאבים מספר ימים לפני אשפוזו, דהיינו לפני האירוע בעבודה. המומחה ציין כי קיימת סבירות גבוהה כי גם ללא האירועים בעבודה היה המערער מגיע לאשפוז באותו מועד או במועד קרוב לכך, וזאת בהסתמך על הגורמים הכליליים בגופו, על האנטומיה שהודגמה בצנתור ועל ההרעה במצבו, אשר באה לידי ביטוי בכאבים התעוקתיים שפרצו מספר ימים לפני האירוע.

5.       על יסוד חוות הדעת של דר' פרידמן ניתן ביום 14.11.05 פסק דין, בו נדחתה תביעת המערער, באשר לא הוכח קשר סיבתי רפואי בין מחלתו לבין האירוע שאירע לו בעבודה ביום 9.04.01.

6.       על פסק הדין הוגש ערעור לבית דין זה (עב"ל 612/05). בפסק דין שניתן בערעור, נקבע כי יש להחזיר את התיק למומחה הרפואי, על מנת שיוצגו לפני המומחה שאלות הבהרה נוספות. וכך נקבע לעניין זה בפסק הדין שניתן בערעור:

"המערער אשר נהג לעשן מעל 40 סיגריות ליום, סבל מהיפרלידפמיה, מיתר לחץ דם ומצרבת. למערער עבר רפואי רלוונטי - ביום 11.5.99 נשלח המערער לבירור קרדיולוגי בגלל כאב בחזה שלא קשור להליכה או מאמץ פיזי וביום 4.9.00 נשלח לגסטרוסקופיה. במצב זה קיימת לכאורה תשתית עובדתית מספקת שממנה יכול היה המומחה לשלול את ייחוס האוטם לאירוע החריג, בהתחשב בין היתר בתוצאות הצינטור.

עם זאת, לאור הספק המתעורר בשאלת מועד תחילת הכאבים ביחס למועד קרות האוטם, ולאחר עיון בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, החלטנו, להפנות אליו שתי שאלות הבהרה:

א.     על פי המסמכים ניתן גם לקבוע כי הכאבים בחזה החלו לא לפני קרות האירוע החריג בעבודה אלא ביום בו קרה האירוע החריג בעבודה. הכלל הינו, כי הספק צריך לפעול לטובת המבוטח. לאור הנחה זו ובהתחשב בנתון האמור מתבקש המומחה להשיב האם לדעתו קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין אוטם הלב. המומחה מתבקש לנמק תשובתו.

ב.      ככל שהתשובה לאותה שאלה הינה בחיוב, דהיינו קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לאוטם הלב, מתבקש המומחה להשיב לשאלה - האם השפעת האירוע בעבודה על קרות האוטם, במועד בו אירע, פחותה בהרבה מהשפעת גורמיו האחרים."

7.       התיק הוחזר לבית הדין האזורי ושאלות ההבהרה האמורות הופנו, על פי הנחיית בית דין זה, אל המומחה. וכך השיב המומחה דר' פרידמן לשאלות ההבהרה:

"תשובה א' -